דבר העורך

מי היה המתמטיקאי הגדול של כל הדורות? שאלה טפשית, כנראה. יש והיו כל כך הרבה מתמטיקאים דגולים בעולם. אבל מבחינת האלגנטיות של התוצאות, אין הרבה מתחרים למתמטיקאי השוויצארי לאונרד אוילר (\({1707-1783}\)). הוא היה גאון (בין השאר) בחישוב טורים אינסופיים, ובשימוש בהם לתחומים אחרים, למשל קומבינטוריקה. אחת מתוצאותיו המפורסמות (היו לו המון תוצאות מפורסמות, הוא היה גם אחד המתמטיקאים הפוריים ביותר מאז ומעולם) הייתה ההוכחה ש-\({\frac{1}{1^2}+\frac{1}{2^2}+\frac{1}{3^2}+\ldots = \frac{\pi^2}{6}}\) – תוצאה מפתיעה ביותר. במאמר יפה מספר אליהו לוי על ההוכחה של המשפט הזה, וגם מעלה הגיגים על האקראיות של הפיתוח העשרוני של \({\pi}\).

אנה ליזהטוב חוזרת אלינו, הפעם לא עם עלילותיו של יסולא פז (שלאחרונה אין רואים אותו בפקולטה למתמטיקה, וידידיו ומוקיריו מעט מודאגים). המאמר שלה מספר על תגלית מהפכנית משנת \({1931}\), שיש המכנים אותה “התגלית המתמטית החשובה של המאה העשרים”. זהו המשפט של גדל, שבלשון מפושטת מאוד אפשר לנסח כ”לא כל דבר נכון אפשר להוכיח”. כדי לדעת במה מדובר במדויק, קראו!

גם המדור “השערת החודש” חוזר, עם השערה על ריבועים לטיניים שנראית אזוטרית (כלומר צדדית), אבל יש לשער שהיא דווקא מסתירה מאחוריה סודות מעניינים.

ויש לנו שותף חדש: דני לובזנס הסכים ברוב טובו לערוך את מדור הבעיות. דני הוא פותר חידות בעל שם, ואנו מאחלים לו הצלחה רבה בתפקידו החדש.